אומרים שאין אחד שלא זוכר את הפעם הראשונה שבה הוא התאהב, את האהבה הראשונה. אצלי זה קרה בדצמבר 1999, כשהייתי בן שש. היה זה יום שבת, היום בו הלכתי לראשונה למשחק כדורגל בישראל. זה היה אחרי שבתחילת השבוע אבא שלי הבטיח שהוא ייקח אותי למשחק. שבוע שלם חיכיתי, עד שהגיע יום שבת. בשבת קמתי מוקדם בבוקר, ההתרגשות הייתה גדולה. אבא הוא אוהד הפועל תל אביב, כמובן אז שהלכנו למשחק שלה, היריבה היא בני יהודה. אחרי הצהריים נכנסנו לאוטו ונסענו לבלומפילד. עד היום, 21 שנים אחרי, אני זוכר את הכניסה למגרש, את העלייה של השחקנים לדשא, את הגול בבעיטה החופשית של שמעון גרשון בדקה ה-30 שנתן להפועל ניצחון 1-0 קטן. אפשר לומר בבירור שהתאהבתי.
לפני כשלושה שבועות, במהלך ישיבת ממשלה שבה היה דיון על החזרת הכדורגל הישראלי לאחר משבר הקורונה, אמרה מירי רגב שבכל העולם כבר התחילו להתאמן. בתגובה עקץ בצלאל סמוטריץ את הכדורגל הישראלי ואמר "בעולם זה באמת כדורגל". אז נכון, הכדורגל בארץ הוא לא מהטובים באירופה, אבל עדיין, זה הכדורגל שלנו. זה הכדורגל שלנו שגורם לאנשים לחייך שבוע שלם לאחר ניצחון גדול, להיות מבואסים שבוע לאחר הפסד ליריבה הגדולה. זה הכדורגל הישראלי שגורם לנו, האוהדים לפרפרים בבטן בכל פעם כשאנו עולים במדרגות לכיוון היציע.
אך סמוטריץ' לא הסתפק רק באמירה הזאת, ולפני כשבוע, ביום האחרון שלו כשר, הוא שלח מכתב לשרת התרבות והספורט היוצאת, שתדאג שלא ישחקו פה כדורגל יותר בימי שבת. אבל סמוטריץ' לא לבד בסירה הזאת, כבר לפני שנה שלחו מספר שחקנים בקשה כזאת. אז אלו היו בעיקר שחקנים בליגות הנמוכות, אבל השבוע אלו כבר היו שחקנים בכירים בליגת העל. הם ביקשו לפזר את משחקי הליגה על ימי החול. כדורגל בימי חול יכול להיות רק בשעות הערב, כרגע בכל מחזור יש משחק אחד או שנים שמשוחקים בימים ראשון ושני, הרי אי אפשר לשחק בשעות הצהריים בזמן שיש יום עבודה במשק, הקהל לא יוכל להגיע. העברת כל המשחקים לשעות הערב בימי חול פירושה אומרת שהורים יפסיקו להביא את הילדים למגרש. הרי משחק שמתחיל בשעה שמונה בערב נגמר רק באזור עשר, היציאה מהמגרש וההגעה הביתה תיקח עוד זמן רב, והילד יגיע הביתה רק בשעה מאוחרת, וזה מבלי שנחשוב על ההורה שצריך להגיע למגרש לאחר יום עבודה ארוך. קהל נוסף שיפגע ויפסיק להגיע אלו החיילים בכלל והלוחמים בפרט, שלא נמצאים יותר מידי בבית באמצע שבוע. אז אותם כדורגלנים ישראליים שמקבלים מאות אלפי דולרים בשנה, רוצים למנוע משני הציבורים הגדולים האלו את האפשרות להגיע למגרש. למנוע את ההתרגשות של הילדים הקטנים מלהגיע למגרש בפעם הראשונה בחייהם.
מאז קום המדינה משחקים כדורגל בשבת, זה לא משהו חדש. הכדורגלנים ידעו על זה כשהם היו ילדים והתחילו להתאמן, הם ידעו את זה כאשר הם עלו מקבוצת הנוער ולקבוצת הבוגרים וחתמו על חוזה מקצועני ראשון בחייהם. לא ידוע לי שיש מישהו שמכריח את אותה חבורה של כדורגלנים לעסוק במקצוע הזה, אם לא טוב להם הם מוזמנים לפרוש ולבחור במקצוע אחר. אבל אם הם בכל זאת מחליטים להישאר במקצוע, אז תתנו גם לילדים הבאים את האפשרות הזאת להתאהב, ואנא, תעזבו לנו את הכדורגל.
*הכותב הינו סטודנט לתקשורת בשנה ב' במכללת עמק יזרעאל.