עושים סדר : כל מה שחשוב לדעת

1) משבר הקורונה בישראל מגיע לשיא. כמעט 7000 נדבקים ביממה אחת. הממשלה נראית כאובדת עצות. המשבר חושף אותה במערומיה. אנו עדים לפוליטיקה שבאה על חשבון הבריאות ועל חשבון הכלכלה של האזרחים במדינה. במקום לסגור כבר לפני שבועיים את הערים האדומות החליטו לעשות משהו רך יותר כלפי כל הציבור. אין פלא שהציבור במקומות הלא אדומים, לא נשמע לאותו "סגר". אותם מקומות אדומים מגיעים ברובם מהמגזר הערבי ומהמגזר החרדי. מהמגזר הערבי לממשלה אין לחץ, אך זה לא מה שקורה מהמגזר החרדי. שם הפוליטיקאים החרדים נלחמים שלא יגבילו אותם, וזאת למרות כל הגיון קיים. איך זה הגיוני שביום הזיכרון החליטו על סגירת בתי העלמין בפני המשפחות השכולות, אבל את התפילות בחגים משאירים בטענה שזה נושא רגיש. לאן עוד אנו יכולים להתדרדר?

קרדיט: אבו עלי אקספרס

2) אחד מהנושאים המדוברים ביותר בשבוע האחרון זה ההפגנות בבלפור. הנושא ממש מדיר שינה מנתניהו, וזה למעשה הדבר היחידי שמעניין אותו ואת שאר חברי הכנסת והשרים של הליכוד. אין סוף פייק ניוז שהם מנסים להוציא על ההפגנות והשיא הגיע השבוע כאשר יועצי התקשורת של נתניהו נשלחו לכאורה לצלם מפגינים שלא עומדים בהנחיות. כל זה קורה כאשר אחד מהיועצים צריך להיות בכלל בבידוד. בישיבות קבינט הקורונה השבוע אמרו כל הזמן שאיך אפשר להגביל תפילה ולהמשיך את ההפגנות. אז קודם כל מה ההבדל בין הפגנה במרחב הפתוח לבין תפילה במרחב הפתוח? דבר נוסף, זה שלו אני הייתי היועץ של ראשי המחאה, הייתי מייעץ להם להודיע שעד אחרי החגים הם לא מפגינים, סוג של צבירת כוחות מחודשת. במצב כזה ראשי המחאה יכולים למלכד את נתניהו, עכשיו כשאין הפגנות, אז גם אין תירוץ להמשיך בתפילות. ובואו נראה את נתניהו עומד מול המפלגות הדתיות.

3) השבוע שוב הרעיד פיצוץ מסתורי את לבנון. מצילומים שנחשפו אפשר לראות שבמקום הפיצוץ ישנם מספר של פירים שמובילים למנהרות. ניתן לשער שמדובר במחסן נשק של חיזבאללה שהתפוצץ והרג איתו מספר אנשים. המצב של לבנון הוא קשה מאוד. הממשלה שם התפטרה לאחר הפיצוץ בנמל ביירות, ומאז אין הסכמות על הקמת ממשלה חדשה. נשיא לבנון, מישל עון אמר השבוע במסיבת עיתונאים שהמדינה בדרך לגיהנום. המצב הכלכלי בלבנון גם כן מוסיף להיות גרוע. לפי הערכות הרזרבות הכספיות של המדינה הולכות להיגמר בתוך כחודשיים ולהשאיר את לבנון ללא מזומנים בכלל. כשעון נשאל על נושא זה הוא כמעט פרץ בבכי ואמר "אין מה להגיד.. הכסף יגמר". גם המחסור בדלק הוא חמור ביותר וכמעט ואין דלק במדינה. מי שעוד סובלת רבות ממשבר הדלק זוהי סוריה. שם הממשלה קבעה הקצבה של 30 ליטר בנזין לרכב פרטי לכל ארבעה ימים. אפשר לראות תמונות של אזרחים סורים כורעים ברך ומודים לאלוהים על שזכו להגיע לתחנת הדלק. גם על לחם יש לכל אזרח בסוריה הקצבה שהמדינה נותנת לו, ולאחר שהוא קונה את הלחם הוא מקבל הודעה לטלפון שלו על כך שהוא ניצל את הקיצבה היומית שלו. את כל המשבר הזה אפשר לסכם בשתי מילים שאותם כבר הזכרתי פה מספר פעמים בעבר, "חוק הקיסר" שפשוט חונק את הכלכלה הסורית ומשפיע בצורה ישירה על לבנון.

מתפללים בכותל המערבי. קרדיט: Pixabay.com

*הכותב הנו סטודנט בשנה ג' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל*