שבוע החלל הבינלאומי: מה הקשר בין החלל לחיל האוויר?

כשאנו חושבים על החלל מה התמונה הראשונה שעולה לנו לראש? בדרך כלל כוכבים, חלליות או חייזרים. אבל כאשר בחיל האוויר חושבים על החלל, התמונה היא אחרת לגמרי. לכבוד שבוע החלל הבינלאומי שחל בתאריכים 4-10/10/2020 חזרתי אחורה לשירות הצבאי שלי בבסיס פלמחים של חיל האוויר כדי לגלות מה הקשר בין חיל האוויר לחלל.

לפני בערך כ-15 שנים התווספה המילה "חלל" לשמו הרשמי של חיל האוויר הישראלי ולמרות זאת, רבים מאיתנו שוכחים לקרוא לחיל בשמו המלא- "זרוע האוויר והחלל", אולי כי לא כולנו מודעים לכך שחיל האוויר עוסק לא רק במטוסים ובהגנה אווירית, אלא גם בפעילויות חלל.

יחידת ינ"ט - היא יחידת ניסויי הטילים ומרכז שיגורי החלל, אם תרצו היוסטון של מדינת ישראל. מיחידת ינ"ט בבסיס חיל האוויר בפלמחים מבצעת מערכת הביטחון כל שיגור של לוויין וכל ניסוי בטיל חדש. היחידה הקטנה הזו מורכבת ממהנדסי אלקטרוניקה ואווירונאוטיקה, מתמטיקאים ופיזיקאים שאחראים על בניית היכולת האסטרטגית של ישראל. בינ"ט נבדקת כל מערכת לפני שהיא הופכת למבצעית. היחידה נמצאת בבסיס פלמחים (ולא, זה לא נתון מסווג) שעטוף בסביבה אזרחית ובערים גדולות כמו ראשל"צ, יבנה, אשדוד, רחובות ועוד, והמשמעות היא שטעות או תקלה קטנה עלולים לגרום לאסון כבד לערים הללו ולכל הסביבה.

אתר השיגור של ינ"ט. צילום: מנהלת החלל במפא''ת

ינ"ט היא הצינור המרכזי המקשר בין חיל האוויר לבין החלל. זה בא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים כמו שיגור לוויינים. ישראל היא חלק מרשימה קצרה של מדינות שיש להן את היכולת לשגר באופן עצמאי לוויינים לחלל, ובישראל, ניחשתם נכון, יחידת ינ"ט היא האחראית על שיגורם של הלוויינים הישראליים וביניהם כל הלוויינים בסדרת "אופק" המוכר לכולנו מאמצעי התקשורת המשמשות לצרכים מבצעיים רבים.

בשגרה, ינ"ט עוסקת בניסויי טילים. לא כולם חשבו על זה, אך שיגור של לוויין לא יכול להתבצע כניסוי אלא כמבצע שמוכרח להצליח ואין הרבה מאוד מדינות בעולם המסוגלות גם לייצר לוויינים וגם לשגר אותם. שיגור של לוויין לחלל כרוך בהמון סיכונים ולכן, באגף הבטיחות של ינ"ט קיים תפקיד משמעותי ומרכזי ביותר והוא ביצוע הפעולות הדרושות לשיגורי לוויינים וטילים שלא יהפכו חלילה לאסון.

"בסיס פלמחים עטוף בסביבה אזרחית, טעות או תקלה עלולים לגרום לאסון". קרדיט: חיל האוויר

ביום חגיגי שבו משגרים טיל או לוויין לחלל יושבים אנשי אגף הבטיחות אל מול המסכים שבאולם הפיקוד ומוודאים ששום תקלה קטנטנה לא תגרום להשמדת שווא של הלוויין או הטיל או לאובדן הנתונים שהוא שולח לחדר הבקרה.

החלל של שנת 2020 כבר לא ריק כמו פעם. עם השנים הוא מתמלא בעוד לוויינים ובעוד חלקי שבבים משיגורים קודמים שבוצעו במהלך השנים ברחבי הגלובוס, ולכן בעת שיגור לוויין לחלל חייבים לוודא שאין פגיעה בתחנות חלל או בלוויינים אחרים הקיימים בחלל.

"מוודאים ששום תקלה קטנטנה לא תגרום להשמדת שווא של הלוויין או הטיל". אולם הפיקוד של יחידת ינ"ט. קרדיט: חיל האוויר

בכדי לתת מענה לכל מה שקשור לבטיחות בחלל הוקמה קהילה בינלאומית הנקראת IAASS (האיגוד הבינלאומי לקידום בטיחות בחלל). יחידת ינ"ט הצטרפה לאיגוד ומאז היא משתפת ומפרסמת מאמרים אקדמיים בנושא. בכנס האחרון שקיימה האגודה השתתפו גם אנשי היחידה של חיל האוויר. למדינת ישראל סיבות טובות לכך שהיא מוגדרת כאחת מהמדינות המתקדמות בעולם בנושא בטיחות בשיגור לוויינים. גם בימים אלו ינ"ט מבצעת ותמשיך לבצע מגוון רחב של ניסויים במערכות נשק, הגנה אווירית ולוויינים ותרומתה של ינ"ט לביטחון המדינה מוגדרת כמשמעותית ביותר.

מאחורי הקלעים של הלוויין "אופק 16" ששוגר בחודש יולי האחרון. קרדיט: משרד הביטחון

תודה לסרן ה' – קצין טכני במילואים על הסיוע בהכנת הכתבה

*הכותב הנו סטודנט שנה ג' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל*