גילי שחר
לפני כמה שבועות חבר טוב שאל אותי מהי מוטיבציה בעיניי? ואני, שידועה בתור בחורה שיודעת לשלוף תשובות חדות ומהירות בהיתי במסך לכמה שניות ומצאתי את עצמי חושבת טוב טוב על השאלה. פתאום חשבתי על המילה הזו, כמה חזקה ומשמעותית היא, כמה שהיא חלק כל כך חשוב בחיים שלנו, ושיכול להיות שקצת איבדנו את גברת מוטיבציה בתקופה האחרונה...
לאחר שהחזרתי את תשובתי הכנה והמחושבת עד מאוד לחבר, בער בי הצורך לברר באמת מהי מוטיבציה? אז על פי ההגדרה מוטיבציה היא הנעה. היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. מוטיבציה היא תהליך פנימי המתרחש בתוך הפרט. כן כן, מילים גדולות ומפוצצות אבל האמת היא, שאותה מוטיבציה, אותו תהליך פנימי של הנעה נמצא ומתרחש אצל כל אחד ואחד מאתנו, אבל יש לי תחושה שמשהו קרה בתקופה האחרונה ושגברת מוטיבציה תפסה לה תנומה קלה. מתי בפעם האחרונה עצרתם וחשבתם מהי מוטיבציה בשבילכם? מה מעורר השראה עבורכם? מה מדרבן אתכם וגורם לכם לקום ולעשות מעשה? מה מרגש אתכם? מעניין נכון? זה מעניין בעיקר כי אלו שאלות שלא שאלנו את עצמנו זמן רב והתקופה האחרונה איך נאמר... לא ממש תרמה למצב.
"מתי בפעם האחרונה עצרתם וחשבתם מהי מוטיבציה בשבילכם? מה מעורר השראה עבורכם? מה מדרבן אתכם וגורם לכם לקום ולעשות מעשה?". תמונה: Pixabay.com
אז מה קרה לנו בתקופה האחרונה? יש תחושה של "הולד" תחושה של עצירה ואולי הקורונה היא בכלל האשמה? התקופה האחרונה נתנה לנו לגיטימציה לעצור, להוריד את הרגל מהגז, לחשוב, לנשום אוויר ולחשב מסלול מחדש, אך נראה שבדרך איבדנו גברת חשובה, אותה גברת שבסוף תמיד תניע אותנו לפעולה.
היום קל לנו להאשים את התקופה, לומר שלא הגשמנו חלום או לא פגענו במטרה "כי זאת הקורונה והיא אשמה". אבל האמת שהמקום שבו אנחנו נמצאים הוא סך כל ההחלטות שקיבלנו ולזה אין תירוצים. ומה עם המוטיבציה? האמת, שהיא תמיד הייתה שם ולא הלכה לשום מקום. אולי טעינו קצת בדרך ואולי השביל קדימה לא נראה זוהר וברור אבל בא לי לתת לכם ולי תזכורת שמוטיבציה נמצאת בנו תמיד וזה כל הסיפור.
זה כמו שריר שצריך לפתח, להיזכר לרגע מה מדרבן אותנו קדימה, מה מרגש אותנו, מה תמיד דוחף אותנו לפעולה. סיפור מעורר השראה של אחד למיליון? אדם מפורסם? שיר או קטע כתוב? אמא? סבא? מורה או מרצה אבל מה שזה לא יהיה- פשוט תיזכרו מה זה הדבר הזה.
כשאותו חבר שאל אותי אז את אותה השאלה, הוא הזכיר לי על הדרך את הרשימות המפוארות של המטרות, השאיפות והחלומות שיש לי במחברת שבמגרה וכשסיימנו את השיחה, נגשתי אל המחברת והוספתי עוד חלום לרשימה.
בימים האלו, שאולי כבר מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, הגיע הזמן לקום, לחשב את המסלול מחדש, לארוז את המוטיבציה ולכוון אותה למרחק.
הכותבת הינה סטודנטית בשנה ב' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל