על כוכב לכת רחוק

על כוכב לכת רחוק, רובץ לו על צוק יצור ללא מגדר, בעל צורה לא ברורה.

לפחות לא צורה כזו שנוכל לתאר בתור בני אדם - בכל דרך שהיא. לא שלא ניסיתי, לא קיימים המילים המסוגלות לתארו. המתיימר הגדול בשפה לא יצליח בכך. וגם אם אתחכם לתארו בחוסר מילים, ואשליך את מלאכת התיאור לדמיונו של הכלל- אני צפוי להיכשל. שכן גם צירופי המילים - מתוחכמות ככל שיהיו – וגם דמיונו הפרוע ביותר של האדם, לא יוכלו ולו במעט לקלוע לתיאורו הבלתי ברור של היצור.

לאחר שעה קלה מתיישב לפתע היצור. רגשותיו שוצפים בו, ומחפשים לכדי טירוף פרצה לצאת החוצה. היצור חל לשפוך את שעל ליבו בצורת שירים קצרים. כל שיר שמונה שורות בדיוק. לא יותר ולא פחות. היצור בוחש עמוק בתוך נפשו, ובדרך ייסורים יוצק לשמונה השורות את רגשותיו העולים בו לאותו רגע. רגשות מוכרים, שחווה עם השנים. רגשות נוגים ועצובים כמו אכזבה, ייאוש ואפילו חרדה.

ולכל שיר משחיל היצור מסר מסוים. אם באפן גלוי או נחבא בין השורות. תכלית כלשהי, כדי שיהיה ליצור אחר שיקרא איזו תועלת מעמל הקריאה.

את השירים כמובן, לא נוכל להכיל בחיים. הם מיועדים לבני מינו היצורים בלבד.

משסיים לשקוד על עבודתו שעות ארוכות, תחושת סיפוק מוחשית ורוחנית אופפת אותו. הוא מרשה לעצמו לחזור כהרגלו לשכב על הצוק, ולהתפעם מהמראה המדהים של הכוכבים בשמיים.

מתוך אתר Pexels.com

הכותב הינו סטודנט בשנה ב' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל