עושים סדר: כל מה שחשוב לדעת

1) לפי כל הסימנים אנו בדרך למערכת בחירות רביעית בשנתיים האחרונות. כל הסימנים היו על הקיר בערך מהרגע שפורסמו התוצאות הסופיות של בחירות מספר שלוש. לכולם היה ברור שההסכם עליו נתניהו חתם עם גנץ לא יקוים, לכולם היה ברור שנתניהו לא יעמוד בהסכם, לכולם היה ברור שנתניהו לא יפנה את הבית ברחוב בלפור, לכולם זה היה ברור, לכולם חוץ מאדם אחד, בני גנץ זה שמו. גנץ שילם מחיר כבד על היותו טירון פוליטי, הוא נתן לנתניהו מתנה ענקית בכך שנכנס לממשלה איתו, הוא נתן לנתניהו לקנות את הזמן שהוא כה רצה. עכשיו אנו הולכים להיכנס למערכת בחירות שאף אחד לא יודע איך תראה, מערכת בחירות בצל קורונה. ראינו לא מכבר בארצות הברית, שעקב הקורונה אחוז גבוה מאוד של הציבור החליט להצביע בדואר. לכולם ברור שהשיטה הזאת לא יכולה להתקיים בישראל, ההצבעות בדואר יגיעו אולי בשנת 2030. לכן יהיה מעניין לראות איך תעבוד השיטה, הרי אין שום דרך למנוע את התורים בקלפי. האם זאת תהיה מערכת בחירות שבמהלכה יהיה יותר מיום הצבעה אחד? את זה ימים יגידו. אחד מהקלפים שהלכו לנתניהו במערכת הבחירות הקודמת זה הקלף של הרשימה המשותפת. לאחר שיתוף הפעולה שלו עם סייעת רעם יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי להשתמש בקלף שמישהו אחר יקים ממשלה בזכות המשותפת.

2) רצועת עזה מתחילה לבעבע. הקורונה ברצועה מתחילה להתפשט יותר ויותר, מספר הנדבקים היומי מתקרב לאלף בני אדם. אחד מכל חמישה בני אדם ברצועה נדבק בנגיף כאשר אחוז הבדיקות שחוזרות חיוביות עומד על מעל 20%. ואם כל זה לא מספיק, הרי שמדובר ברצועת עזה, המקום הצפוף בעולם עם תשתיות מיושנות ולא מתפקדות. גם הדמות הבכירה ביותר ברצועה, מנהיג חמאס, יחיא סינוואר נדבק בנגיף. צריך לזכור כשסינוואר ישב בכלא הישראלי, הוא היה חולה סרטן, ולכן הוא בקבוצת סיכון. לא יהיה לגמרי מופרך שהמצב שלו ידרדר והוא יזדקק לטיפול רפואי אינטנסיבי יותר ואולי אף לצאת משטח הרצועה. לשם כך יש שתי אופציות בלבד, יציאה למצרים או יציאה לישראל. שתי המדינות לא כל כך ישמחו לקלוט את סינוואר. בקצב התחלואה הנוכחי, אנחנו עומדים מול אסון הומניטרי כבד ברצועה, ואף אחד, לא בישראל, ולא בחמאס, לא מעוניינים להגיע לנקודה הזו. לכן יהיה מעניין לעקוב אחר הנושא.

בדרך לעוד בחירות? צילום : Heinrich-Böll-Stiftung

3) כולנו מכירים את הקטע הזה ובו זוג מתחיל לצאת ואחד מבני הזוג אומר לשני שבשביל שהם יוכלו להמשיך לצאת עליו או עליה להצליח להסתדר עם החברים שלו או שלה. אז מסתבר שדבר כזה קורה לא רק בין בני אדם, זה קורה גם בין מדינות. השבוע שמענו את נשיא סודאן מציב תנאי לארצות הברית, שבלי שהקונגרס האמריקאי יעביר את החוק שיאסור תביעות על פעילות טרור כנגד סודאן הם לא ימשיכו בהסכם הנורמליזציה עם ישראל. דבר דומה ראינו גם באמירויות, האמירתים כל כך חושקים ב-35F והבינו שהדרך היחידה לכך עוברת דרך ישראל. הם חתמו על הסכם שלום עם ישראל, וכך קיבלו את מבוקשם. אותו דבר אפשר גם להגיד על בחריין, שכל מה שהיא רוצה זה הגנה מפני השכנה המאיימת שלה, הלוא היא איראן. אז כן, ישראל היא כמו החברה של ארצות הברית, זאת שאם אתה רוצה לנהל רומן עם ארצות הברית אתה צריך קודם כל להסתדר איתה.

הכותב הינו סטודנט בשנה ג' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל