נעים להכיר: זהו הדיר

אוקטובר, כבר סוף הקיץ אבל עדיין במהלך היום חם מאוד בשדה אילן שבגליל התחתון. שמש ישירה ושורפת את כולנו, העיזות רובצות תחת המאווררים בסככות ובכל זאת, מצליחים בדיר להגיע ליעדים המקצועיים בכמות החלב. אז איך מנהלים משק חקלאי של עזים?

בשדה אילן פעילות חקלאית ענפה בתחומים רבים ובהם: רפתות, לולים, דירים, גד"ש, מטעים ועוד. צביקה קרן מנהל את המשק החקלאי כבר מעל 30 שנה- משק עזים לייצור חלב עבור חברת תנובה.

5 וחצי בבוקר, זוהי השעה שבה מתחילים את היום הארוך. מתעוררים יחד עם התרנגולות ויוצאים לחליבה ראשונה. חליבה נוספת מתבצעת בשעה 16:00 אחה"צ. במשק של משפחת קרן בסביבות 150 עיזים וגם עיזות לייצור חלב. נשמע הרבה? נכון, אך חליבה ממוצעת לא עולה על שעה – שעה וחצי. כל זאת בזכות עבודה זריזה, יעילה וכוח אדם איכותי (הרי אין כמו להביא פועל תאילנדי זריז, זול וחדור מטרה).

אתה מייצר בסביבות 300,000 ליטר חלב בתקופה יחסית קצרה. כיצד עושים זאת בהיקף כזה? כדי שנוכל לקבל יותר חלב בקיץ על חשבון החורף, אנו פועלים כדי להזיז את מועדי ההזרעות כדי שנוכל לקבל ריכוז המלטות בחודשי ינואר, פברואר ומרץ, וזאת כדי שיגיעו לשיא חלב בחודשי הקיץ. עובדים עם הטבלה של משרד החקלאות להזזת מועדי ההזרעות ומרכזים מאמץ בחודשי אפריל עד יוני. במקום לקבל המלטות בנובמבר, גל ההמלטות מגיע כבר בינואר.

צילום: יועד קרן

זה לא קשה לעבוד בלו"ז צפוף ועקבי? בהתחלה זה תמיד קשה אבל עם התמדה זה כבר נעשה הרבה יותר טבעי וקל. כמובן שיש צורך בהתמודדות עם קשיים בכל מיני דרכים מגוונות. חצי מהעדר ממליט בשלושה חודשים ונכנסים לקיץ עם פחות עיזות שאפשר לחלוב אותן. צריך תמיד להתארגן לקבלת המלטות מרוכזות. המינקת (המקום שבו הקטנים אוכלים) גדולה וכך רוב העיזות נחלבות בקיץ וזה מעמיס גם על הצוות החולב, אבל גם כלכלי ותואם את מדיניות ענף החקלאות.

כידוע, חליבה חייבת להתבצע כל יום, ושדה אילן הוא מושב דתי. איך משלבים אורח חיים דתי לצד עבודה ופרנסה בשבת? חליבות בשבתות וחגים מעסיקות מאוד את הרפתנים והחקלאים בכל היישובים הדתיים. רובם הגדול עברו לעובדים זרים (תאילנדים בעיקר) וכך העובדים היהודיים יכולים להתפנות לעיסוקים המשפחתיים שלהם ולתפילות השבת. יש הרבה מכוני חליבה שבהם הותקנה מערכת פניאומטית שמיועדת לחליבת שבת. כל האלקטרוניקה על הצג מושבת והצד עצמו כבוי. הנתונים על כמות החלב כן נאספת ונשמרת בתוכנת החליבה אך העובד לא רואה שום דבר בתצוגה. ישנם 2 כפתורים להפעלת המערכת וכך ההפעלה מתבצעת בצורה שאיננה חשמלית. הוואקום מופעל על ידי החולב ללא פולסציה (פעולת הפעימה) כך שרק לאחר הרכבת ההתקן ניתן לאפשר את "כניסת" הפולסציה המופעלת על ידי טיימר בכל מספר שניות.

איך פועלים לכל מה שקשור לרווחת בעלי החיים? עניין המודעות בנושא הזה הוא מאוד מאוד גדול ומנהלי המשקים פועלים כל הזמן במתן שיכון ראוי לבעלי החיים. הכלובים הפרטניים גדלים כל הזמן ותמיד דואגים להם למזון עשיר ומזין ולנגישות למים בכל זמן.

צילום: יועד קרן

לסיום, מה המסר שלך לציבור? נראה שחלק די גדול מהציבור הישראלי כועס או מאוכזב מהחקלאים בכל מה שקשור למחירי החלב, הפירות והירקות. נכון, ייבוא מחוץ לארץ הוא הרבה יותר זול לצרכן הישראלי אבל חשוב מאוד להדגיש ולהראות לציבור שלא החקלאים הם אלו שקובעים את המחיר שמופיע לצרכן על המוצר אלא רשתות השיווק הם אלו שקובעים את המחירים. החקלאים עובדים קשה מאוד בכל ימות השנה (כולל יום כיפור) ולבסוף מקבלים מעט מאוד כסף לקופה.

הכותב הינו סטודנט בשנה ג' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל