בשנת 2016 נבחר המונח פוסט-אמת למילת השנה במילון אוקספורד. מונח זה מוגדר במילון כשם תואר "המתייחס לנסיבות או המסמל נסיבות שבהן לעובדות אובייקטיביות יש פחות השפעה בעיצוב דעת הקהל מאשר לפניות לרגש ולאמונה האישית". בחירה זו נעשתה בעיקר בעקבות פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי ומעלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית.
לפי דעתי, בחירה במונח זה מוצדקת בהחלט, נוכח אירועי התקופה והדיונים החוזרים ונשנים בנושא זה בחוגים פרטיים וציבוריים רבים. ניתן לומר, שאחד הגורמים המרכזיים שהעלה סוגיה זו לכותרות, הוא עלייתם וגדילתם האדירה של הרשתות החברתיות המקוונות. הכוונה כמובן בעיקר לרשתות החברתיות המרכזיות כמו למשל פייסבוק – (הכוללת בתוכה את אינסטגרם ווטסאפ), טוויטר, יוטיוב, לינקדין ורשתות חברתיות רבות אחרות. לצד היתרונות הרבים המתגלים מפלטפורמות אלו, ישנם גם חסרונות רבים. לצורך העניין, באמצעות רשתות אלו, לכל אחד ישנה אפשרות ליצור ולפרסם ברשת כמעט כל תוכן שהוא רוצה. דבר זה מעניק שוויון הזדמנויות בנוגע להבעת דעה ויכולת החשיפה של הציבור. מנגד, אם כל אחד יכול לעשות זאת, אין אפשרות אמיתית לבקר ולוודא שמה שפורסם - בין אם זו ידיעה, תמונה או סרטון ווידאו - הוא אכן אמת. הנה דוגמה בהקשר החדשותי – אם לפני עשרים שנה רצו האזרחים להתעדכן לגבי אירוע חריג שהתרחש במדינתם, הם היו לבטח מדליקים טלוויזיה או רדיו ומקבלים באמון מלא יחסית את מה שדווח. היום, קיימות מגוון אלטרנטיבות חדשותיות בדפי פייסבוק שונים, שלא כולם מגובים במקור מוסמך כמו חברת חדשות מסודרת. למעשה, היום כל אחד ואחת יכול להיות סוג של כתב שטח – לתעד אירוע מסוים ולפרסם אותו ברחבי הרשת מבלי שהדבר יעבור גורם הסמכה כלשהו. עקב שינויים אלו, ניתן לומר שמעמדו ותפקידו של מוסד התקשורת במדינה דמוקרטית ומודרנית התערער משמעותית.
"אחד הגורמים המרכזיים שהעלה את סוגיית הפוסט אמת לכותרות, הוא עלייתם וגדילתם האדירה של הרשתות החברתיות המקוונות". תמונה : Pexels.com
הבעיות הנגרמות מנושא זה חלות גם בתחומים נוספים. בחודש מרץ 2019 יצא סרט דוקומנטרי מבית HBO בשם: After Truth: Disinformation and the Cost of Fake News. הסרט מגולל את האיום הנגרם בעקבות תופעת ה"פייק ניוז" (חדשות כוזבות) בארצות הברית, תוך הצגת תקריות חריגות שהתרחשו כתוצאה ממידע מוטעה, תיאוריות קונספירציה וחדשות כוזבות. המקרה הבולט ביותר שנגע לליבי, הוא המידע השקרי שהופץ ברשתות כלפי מסעדה בשם Pizzagate. תיאוריות אלו הפיצו שמנוהלת במרתפי המסעדה רשת פדופיליה. בעקבות כך, חווה העסק קשיים כלכליים רבים, כמו גם בריונות ואיומים ברשתות שקראו להחרים את המקום. המקרה הקיצוני ביותר התרחש כאשר אדם נכנס לתוך המסעדה באמצע היום עם רובה טעון, בדרישה שייראו לו את מרתפי המסעדה. כמובן שטענות אלו היו שקריות לחלוטין, ואותו ברנש נעצר על ידי המשטרה והואשם.
גם בהקשר הפוליטי, נראה שנושא זה אינו יכול להיות אקטואלי יותר. רק לפני שבוע אירע בארצות הברית אירוע חריג ביותר כשתומכים קיצוניים של הנשיא דונלד טראמפ פרצו באלימות את שערי הסנאט, בעקבות ההכרעה על אישורו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית. באירוע נהרגו ארבעה מפגינים ושוטר. טראמפ, לאחר הפסדו בבחירות האחרונות, טען בפומבי ובנחרצות, ובאמצעי תקשורת רבים, שהייתה הטיה זדונית ומכוונת בספירת הקולות. למעשה, הוא טען שתוצאות הבחירות שקריות. למרות שטראמפ לא המציא אף ראיה המחזקת את דבריו, ושופטים דחו את העתירות שהגיש בנושא על הסף, לא חזר בו מדבריו. כמו-כן, נטען שבנאומו לתומכיו הוא הלהיט והסיט את המתפרעים שעלו לסנאט. באותו יום ובעקבות התקרית, חסמו הרשתות החברתיות הגדולות את חשבון המשתמש של הנשיא לפרק זמן מסוים. אין ספק שאירוע זה מתאר עד כמה עלולה להיות מסוכנת ומורכבת התופעה הנידונה. מחד-גיסא, החשש העולה בהפצת תיאוריות קונספירציה על זיוף בחירות שיכולות להוביל למרי והרס הדמוקרטיה; ומאידך גיסא, אירוע בו חברות עצמאיות, מסחריות ורבות עוצמה חוסמות במודע את חופש הביטוי של איש ציבור – נשיא המעצמה הדמוקרטית החזקה ביותר בעולם החופשי.
" טען בפומבי ובנחרצות, ובאמצעי תקשורת רבים, שהייתה הטיה זדונית ומכוונת בספירת הקולות". נשיא ארה"ב לשעבר דונאלד טראמפ. תמונה: Pixabay.com
בפאן הבריאותי, איך אפשר שלא להתייחס למגפת הקורונה שצצה בחיינו בשנה האחרונה? גם במקרה זה מורגש במיוחד נושא הפוסט-אמת. אך בהקשר זה, נחשפתי להשקפות מנוגדות בעניין. מצד אחד, דווקא לאור המצב החמור ואי הוודאות, נשקפות דעות הבאות לזכות האמת המדעית. דעות אלו מתייחסות לצמא של הציבור לפיסת אמת מדעית אמיתית ולרצון לצרוך אותה בכל האמצעים האפשריים. ואכן, באמת ניתן להבחין לאחרונה בנוכחותם של נציגים מומחים מעולם הרפואה במהדורות החדשות המרכזיות, כמעט מדי יום. נציגים אלו מתארים את המצב מנקודת מבט מקצועית ונותנים פרשנויות. בנוסף, משרד הבריאות ואתרי חדשות שונים מפרסמים באפן קבוע נתונים סטטיסטיים ומדעיים לגבי המגפה, ונראה שרוב הציבור סומך על נתונים אלו. לעומת זאת, למרות ההבחנה המעודדת הזו, נשמעות דעות המזכירות את השקרים הרבים שמופצים בנוגע למגפה, בעיקר בתחילתה. אמירות כמו: תמותה מוגזמת שהמשטר הסיני מסתיר מהעולם, תרופות טבעיות שכביכול יעילות מפני המחלה ועוד סרטונים והקלטות שקריים שהופצו ברשתות החברתיות ממקורות לא מהימנים.
" צמא של הציבור לפיסת אמת מדעית אמיתית ולרצון לצרוך אותה בכל האמצעים האפשריים". תמונה: Pixabay.com
לסיכום, נראה שהמונח פוסט-אמת נבחר למילת שנת 2016 מטעם מילון אוקספורד לא בכדי. מדובר במונח רב משמעות המכיל בחובו מורכבויות ושאלות רבות לגבי העתיד. מונח אשר אינו פוסח על מעמדות חברתיים או גבולות מדינה, ומשפיע על תחומים חדשותיים, עסקיים, פוליטיים-מדיניים, בריאותיים ועוד. ניתן אם כן לקוות ולהאמין, שעם עליית המודעות לתופעה בקרב אנשים, ובעזרת שיקול דעת ואחריות קולקטיבית - הן של הפרט, הן של בעלי הכח והן של בעלי השליטה – יהיה אפשרי לשלוט על התופעה ובכך לקיים עולם יציב ובטוח יותר.
הכותב הינו סטודנט בשנה ב' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל