הפיצוץ בלבנון

לא קל להיות אזרח לבנוני בתקופה האחרונה. הכלכלה הלבנונית נפגעה אנושות בעקבות חוק הקיסר, הלירה הלבנונית כמעט ולא שווה כלום. אנשים במדינה רעבים ללחם, לא מצליחים לסגור את החודש. חלק גדול מהציבור הלבנוני רואה בחיזבאללה כאחד מהאשמים הגדולים במצב הזה. הציבור הלבנוני אף יוצא לרחובות ומפגין כנגד ארגון הטרור ודורש לפרק אותו מנשקו.

המאבק של האזרחים בלבנון כנגד חיזבאללה היה נראה כמיותר וחסר סיכוי, כל זה עד לשעות הערב של יום שלישי האחרון. אז התפוצץ לו מחסן בנמל ביירות, המחסן היה מלא באמוניום חנקתי. אותו חומר היה ממוקם במחסן במשך מספר רב של שנים וזאת למרות שמספר פעמים הוחלט על לפנות אותו. אך באופן תמוה הדבר לא קרה ואת התוצאה הסופית אנו כבר יודעים.

"אותו חומר היה ממוקם במחסן במשך מספר רב של שנים". הפיצוץ בבירות. קרדיט: Hammami

הלבנונים החליטו על להקים ועדת חקירה שתחשוף מה קרה שם ומי האשמים. ראש הממשלה הלבנוני מיהר לצאת ולהצהיר שהאשמים לא יצליחו לחמוק מעונש, והעונש יהיה לא פשוט. המסקנות של הועדה יכולות להיות מאוד קלות אם רק יעזו להיכנס לחקירה עד הסוף. מספיק ללכת אחורה בזמן ולבדוק אירועים שונים שארגון חיזבאללה קשור בהם על מנת להבין את החיבה הגדולה שהארגון פיתח לאמוניום חנקתי.

קרדיט: רשת אל-ג'זירה

השנה, בפשיטת משטרת גרמניה, גילו הגרמנים שפעילי הארגון אגרו כמות של מאות קילוגרמים של אמוניום חנקתי במדינה. בשנת 2015, שלטונות כווית גילו מצבור של כ-2 טון אמוניום חנקתי שלטענת השלטונות היה שייך לארגון. עוד בשנת 2015 שלטונות קפריסין עצרו פעיל של הארגון עם 420 ארגזים של אמוניום חנקתי. ובשנת 2019 חושף הדיילי טלגרף, כי בשנת 2015 נמנע פיגוע טרור של החיזבאללה בלונדון, לאחר שכוחות הביטחון גילו 3 טון של אמוניום חנקתי ששייכים לארגון. אם נרצה ללכת עוד יותר אחורה אז בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס שאירע בשנת 1994, פיגוע שבו נהרגו 85 בני אדם, נעשה שימוש במכונית תופת שהמרכיב המרכזי שלה היה, איך לא, אמוניום חנקתי. אפשר להגיד שחיזבאללה פשוט מאוהב בחומר הזה. ביום רביעי היה אמור לנאום חסן נסראללה. כמובן שהוא ביטל את הנאום, וקולו לא נשמע כלל מאז הפיצוץ. אולי נסראללה יודע למה הוא לא מדבר ומעדיף כרגע שהרוחות בתוך לבנון יירגעו.

כבר באותו ערב ראינו את מדינת ישראל מציעה סיוע הומני ללבנונים, ראינו בתי חולים שהציעו לקלוט נפגעים. ההחלטה הזאת היא נכונה וחשובה. צריך לזכור, נכון שלבנון היא מדינת אויב, אך מרבית האזרחים הלבנונים מתנגדים לחיזבאללה והם למעשה שבויים של ארגון טרור אכזר, ארגון שצריך לפרק מנשקו ולהורידו על הברכיים. הפעם האחרונה שבה מדינת ישראל נלחמה נגד מדינת לבנון הייתה אי שם בשנת 1948. לכן נכון עשו בממשלת ישראל שמתחו את הקו המבדיל בין תושבי לבנון לבין החיזבאללה. וכן נכון להציע את הסיוע הישראלי בעיתות משבר ומצוקה כמו שיש עכשיו בלבנון.

קרדיט: רשת אל-ג'זירה

מצד שני ראינו תגובות של מספר דמויות ציבוריות ששמחו על הפיצוץ שאירע בלבנון ועל מותם המיותר של אזרחים חפים מכל פשע. טוב שהאנשים האלו הם כבר אינם חלק מהנוף של הפוליטיקה בישראל, אנו לא זקוקים להם. ואיך אפשר שלא לדבר בקטנה על עיריית תל אביב שבחרה לצבוע את בניין העיריה בדגל הלבנוני. המהלך זכה לביקורות רבות. אחת מהטענות המרכזיות היא שלבנון היא מדינת אויב, ושזה מבזה את החיילים שנפלו על אדמת לבנון. אז התשובה לכל אותם אנשים היא מאוד פשוטה. בסיני נהרגו הרבה יותר חיילים מאשר בלבנון, הרבה יותר משפחות נהרסו בסיני מאשר בלבנון. הדבר הזה לא מפריע לעשרות אלפי ישראלים לעבור בכל שנה את הגבול לסיני, אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית, חלקם הם גם מהאלו שמתחו ביקורת על הדגל בעירייה. אז למה נופש בסיני ששם נפלו אלפי חיילים ישראלים זה בסדר?

*הכותב הינו סטודנט לתקשורת בשנה ב' במכללת עמק יזרעאל.