מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית הינו סרט דרמה תיעודי החוקר את ההשפעה המסוכנת של הרשתות החברתיות ומציג מומחי טכנולוגיה המזהירים מפני ההמצאות שהיו מעורבים ביצירתן ומהסכנות שהן טומנות בחובן.
הסרט עורר בי עניין רב, במיוחד כאחד שמדבר לא מעט על הנושאים הללו עם הקרובים אלי. המרואיינים הם ללא ספק מרתקים ומגוונים, האלוהים של האינטרנט, בעלי ההשפעה על הטכנולוגיה של כולנו. עד כמה שלא נעים לומר זאת – זה ממש נכון. והכיוון שאליו אנחנו ממשיכים לא מעודד כלל.
מאז הצפייה הסרט הולך איתי במחשבות כל הזמן. בקריאה, בהבנה, במבט אחר על המציאות החברתית שבה אנחנו חיים. לאורך הסרט המרואיינים חוזרים כל הזמן על האמירה שהאלגוריתמים והתבניות שהרשתות החברתיות בנויות מהם, הם הרבה יותר מעבר לחשיבה וההבנה שלנו. חלק ניכר מהדברים שנאמרים בסרט די ברורים ומובנים לנו, הרי מיום ליום אנחנו גדלים עם הסמארטפון ביד ואנחנו יודעים כל הזמן להגיד מה הסכנות ברשת וכיצד להתמודד עמן.
נלקח מתוך: Freepik.com
אנחנו יודעים שמשתמשים בפסיכולוגיה נגדנו. אם אנחנו לא משלמים על מוצר – אז מתברר שאנחנו המוצר. אנחנו התרגלנו לחשוב שהשימוש ברשתות החברתיות הוא ללא תשלום אבל אז אנחנו מגלים פה משהו אחר.
במהלך הצפייה בסרט קיבלתי טלפון מחבר, התחלתי לדבר איתו על הסרט והתכוונתי להגיד לו שיש תובנה אחת מאוד ברורה שקיבלתי ושאני חייב לחלוק אותה איתו, אבל אז אמרתי לו שאני אדבר איתו יותר מאוחר כי קיבלתי 2 הודעות בוואטסאפ, כמה התראות פוש בחדשות וכמה מיילים. זה כל כך השפיע עלי ואז אמרתי לעצמי "ניתקתי עכשיו את השיחה לחבר טוב, לבן אדם (!) בשביל להקדיש את הזמן שלי מול מסך" ושאלתי את עצמי "למה?" זו שאלה טובה.
אבל אם נשים רגע יד על הלב, הסרט לא באמת מחדש כלום. הרי ידוע שהשימוש ברשתות החברתיות הוא ממכר מאוד. היד שלנו מקבלת את הצורה של הסמארטפון שמוציא לנו עולם ומלואו שאנחנו מתקשים לחיות בלעדיו. יש התראות שאנחנו לא מסוגלים להתעלם מהן אם זה תיוג בתמונות, בקשות חברות או מעקב והרשימה עוד ארוכה. אנחנו חיים בעולם וירטואלי שלאט לאט מחליף את העולם האמיתי, לייקים יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו (מי היה חושב על זה בכלל?!).
אבל אי אפשר להתעלם גם מהיתרונות. כמו שהרשתות החברתיות מנצלות אותנו, גם אנחנו מנצלים אותן. אנחנו מקדמים את עצמנו מקצועית ועסקית, אנחנו פורקים, משתפים, תומכים, נתמכים, שומרים על קשרים ושלא נדבר על העולם הפוליטי.
נלקח מתוך: Freepik.com
הסרט הזה גרם לי לגעגוע עז לילדות, לימים שנוקיה היה הטלפון שלי והדבר היחידי שהיה מעניין בו הוא "איזה צלצול אני אוריד הפעם" ולמי נתקשר כדי לעבוד עליו בשיחת טלפון. געגוע לימים שנפגשנו כל החבר'ה במושב כדי לשבת אחד עם השני ולהעביר חוויות ולא להיפגש כדי לצלם עוד סרטון לטיקטוק או לעלות ללייב באינסטגרם. לשחק כדורגל במגרש ולא לשבת אחד ליד השני ולשחק אחד נגד השני בעוד איזו אפליקציה. מי אז ידע מה זה בכלל אפליקציה??
לסיכום, אני חושב (ודי בטוח) שיש יתרונות רבים ואין לי צל של ספק שיש גם חסרונות. אנחנו צריכים לזכור שהכל תלוי אך ורק בנו, בכוח הרצון שלנו, בשליטה העצמית, בריסון, במודעות ובחינוך שאנחנו מעניקים לילדים שלנו, בהבנה הבסיסית של איך הדברים עובדים.
בעזרת כל הדברים הללו אנחנו לא נגיע לתרחישים דרמטיים שציינו המרואיינים בסרט. טוב, אולי כן נגיע אבל לפחות נוכל לדעת כיצד להתמודד ולחשב את השיקולים שלנו מחדש.
*הכותב הינו סטודנט בשנה ג' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל*