טליה ארנסון ויואב דננברג
אוניברסיטת חיפה וקרן "ידיעות חיפה" ערכו השבוע את טקס חלוקת המלגות השנתי באופן יצירתי דרך אפליקציית זום. שתיים מהזוכות בפרס היו בוגרות החוג- הדר אליאש ונעמה מאיר. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע מהבוגרות על הזכייה בפרס, על המקום של נשים באקדמיה, על הבחירה להמשיך במסלול האקדמי לאחר סיום התואר הראשון ומה לדעתם הדרך הנכונה ביותר להוציא את המיטב מהתואר.
מטרתו של פרס "ידיעות חיפה" היא לעודד עבודות מחקר מצטיינות של סטודנטים לתקשורת בתואר ראשון ,שני ושלישי. המלגה שניתנת לזוכי הפרס מאפשרת לסטודנטים להתקדם עם עבודתם המחקרית על ידי מימון של מחקרי המשך, נסיעה לכנסים ובגדול עידוד המשך המחקר של הסטודנטים הנבחרים. נעמה והדר זכו בפרס לאחר שעבודות המחקר שלהם נבחרו כמצטיינות מבן עבודות המחקר שהוגשו על-ידי תלמידי התארים המתקדמים בחוג.
את המחקר שלה עשתה נעמה מאיר על בסיס הסמינריון שכתבה בתואר הראשון במסגרת תוכנית המצטיינים של מכללת עמק יזרעאל. המחקר עוסק בשימושים של מתבגרים ומתבגרות עם אוטיזם ברשתות החברתיות המקוונות. לנעמה היה חשוב לשלב במחקר עדויות וחוויות אישיות של המתבגרים ואף מצאה כי לא נעשו מחקרים קודמים בנושא זה שעסקו בנקודת המבט של המתבגרים עצמם, אלא מחקרים שבעיקר בחנו את התוכן שהעלו המתבגרים או את נקודת המבט של המשפחה או הוריהם. נעמה פגשה וראיינה עשרה מתבגרים ומתבגרות , ומתוך הראיונות עלה שכמו אצל כולנו הרשתות החברתיות מהוות חלק מאוד מרכזי בחיים שלהם, השימושים שלהם ברשתות החברתיות הם ברובם פחות חברתיים ולרוב הם פחות מבינים נורמות וקודים חברתיים שנוגעים לרשתות. למרות הקשיים שהמתבגרים והמתבגרות נתקלים בהם הם לא מקבלים הכוונה וסיוע לגבי השימוש ברשתות. לצד זאת השימוש ברשתות החברתיות מסייע להם מאוד ברמה הרגשית ותורם להם להרגשת השייכות לחברה. "ממש עברתי את החוויה הזאת בפעם הראשונה, זה המחקר הראשון שיצא לי לחוות והנושא הכי מעניין שיכלתי לגעת בו בזכות המחלקה למצטיינים" שיתפה נעמה. אחת הדוגמאות שביטאו את עניין החוסר בהבנת הנורמות הקיימות ברשתות החברתיות עלתה בראיון של נעמה עם אחד המתבגרים: "שאלתי את אחד מהם על השימוש שלו באינסטגרם, למי הוא עושה לייקים ולמי לא והוא אמר לי שלפעמים הוא עושה גם לייקים לתמונות של עצמו. כששאלתי אותו למה הוא הסביר כי הוא אוהב איך שהתמונה יצאה והוא רוצה להחמיא לעצמו. לאחר מכן שאל – מה? כולם עושים לייקים לעצמם לא? אז זה משהו שבאמת הראה לי שהם לא תמיד מבינים משהו שנחשב כנורמה". הדר אליאש במחקרה הלכה לכיוון אחר לחלוטין ובחרה להתעסק בהשפעות הלא מכוונות של התקשורת. גם מחקר זה היה מעין המשך של המחקר שעשתה בתואר הראשון בהנחיית ד"ר דנה וימן -זקס. במחקר היא בדקה איזה השפעות לא מכוונות ולא חיוביות יכולות להיות על קהל הצופים במיוחד בנושאים של בריאות. כלומר, כשמוצג מסר בריאותי בתקשורת, איזו השפעה לא מתכוננת או לא רצויה יכולה להיות על ההתנהגות של הצופים. במהלך המחקר הם טבעו מושג חדש –"מסוגלות עצמית מסוכנת" שבעצם מתייחס לשאלה האם הצופה יפתח מסוגלות עצמית גבוהה דווקא לביצוע של התנהגויות מסוכנות שמופיעות במסר התקשורתי שהוא נחשף אליו. מקרה הבוחן של המחקר היה הפרעות אכילה, והנקודה שנבדקה היא מה קורה לנשים צעירות שנחשפות למסר חדשותי, כמו למשל כתבה שמציגה סיפור של בחורה עם הפרעות אכילה, ובמהלך המסר מציגים כל מיני התנהגויות שסייעו לבחורה שמוצגת במסר לרדת במשקל. מהמחקר עלה שלא משנה אם הנשים שנחשפו למסר הן בקבוצת סיכון או לא ואם יש להן הפרעת אכילה או לא. זה השפיע על כולן באותה מידה, וזה העלה בקרב כל הצופות הצעירות תחושה שאם הן רוצות לרדת במשקל, הן מסוגלות לבצע את כל ההתנהגויות האלה, ויכול להיות שהן גם ינסו את ההתנהגויות האלה בעצמן. בין ההתנהגויות שהוצגו במסר היה לקחת כדורים משלשלים ולשקר על אכילה ובעצם לא לאכול. לדברי הדר המחקר היה מחקר מפתח לעוד הרבה מחקרים בנושא והיא מקווה שהם יעזרו ללמד איך להציג מסר בריאותי תקשורתי בצורה הנכונה כדי להביא לשינוי נכון של ההתנהגות. בפרס "ידיעות חיפה" השנה כל ארבעת הזוכות היו נשים. כשהבוגרות נשאלו האם לדעתן זה סימן שעולם האקדמיה כיום הוא שוויוני יותר, שתיהן הסכימו שאמנם הדרך לשיווין עוד ארוכה, אך הן עדיין לא נתקלו באפליה מסוימת או הרגשה של עמדת נחיתות. גם העבודות שנבדקו במסגרת הפרס נבדקו בצורה אנונימית, מה שאפשר לבחון את העבודות באופן ניטרלי ולפי טיב המחקר בלבד.
החוג לתקשורת בעמק יזרעאל הרבה פעמים שם דגש גדול על הכנה מעשית לשוק העבודה ולפעמים מתפספס אצל הסטודנטים שיש גם מסלול אחר, המסלול האקדמי. לדברי הדר, הבחירה של החוג לשים את הדגש הזה היא בחירה נכונה, כי זאת הסיבה שרוב הסטודנטים בחרו ללכת לחוג לתקשורת ולשם הם מכוונים. אך עם זאת היא מרגישה שהחוג והמכללה דאגו גם לתת לה את הכלים לבחור בצד האקדמי במידה ותרצה. כל הקורסים העיוניים היו ברמה מאוד גבוהה ושיפרו את הידע שלה, מה שגרם לה להתעניין יותר במחקר. בנוסף לכך, עצם זה שאפשרו לה ללכת לתכנית למצטיינים דחף אותה סופית לקראת המסלול האקדמי: "פתאום לא נותנים לך נושא שאתה צריך למצוא את השאלת מחקר, אלא ממש אומרים לך מה שבאלך, מה שמעניין אותך, כמה שמעניין אותך, איך שמעניין אותך. פשוט תעשה מחקר. ואז כשהכל פתוח לפניך אז פתאום אתה מתחיל להנות מזה ולראות כמה אתה יכול להפיק מעצמך ועד לאן אתה יכול לקחת את עצמך". לדעתה של הדר צריך למצוא מענה לסטודנטים שמעוניינים במסלול האקדמי אך לא עמדו בתנאי הקבלה של התכנית למצטיינים, בצורת תוכנית אחרת ורחבה יותר שתאפשר מסלול דומה ללא עמידה בתנאי קבלה גבוהים.
נעמה הסכימה עם הדר לגבי המרכזיות של התכנית למצטיינים בהחלטה שלה להמשיך לתואר שני אך עם זאת אמרה כי הרגישה שהכלים המתודולוגיים ניתנו לה לאורך כל התואר במהלך הקורסים העיוניים והם, לצד התכנית למצטיינים, השפיעו על החלטתה להמשיך במסלול האקדמי. עוד הוסיפה כי לפני תחילת התואר, ואפילו בשנה הראשונה שלה מעולם לא חשבה על להמשיך למסלול האקדמי ואף השקיעה לאורך כל התואר בצד המעשי לצד התכנית למצטיינים: "זה היה מאוד מבלבל לקראת סוף התואר, כי באמת אהבתי את שני הדברים. ואז פשוט חשבתי עם עצמי - טוב נעמה, תחשבי מה יותר מרגש אותך, ממה את יותר מסופקת מהעשייה? והגעתי למסקנה שאני הרבה יותר שמחה מתוצרים כאלה (של המחקר) מאשר תוצרים של הכיוון המעשי".
הדר סיפרה בצחוק כי לאורך כל הדרך היא התלבטה האם ללכת למסלול האקדמי ולמעשה עד היום היא מתלבטת גם אחרי שכבר נרשמה לדוקטורט. לדבריה לא זכתה לרגע ספציפי כמו נעמה שבו החליטה שזה המסלול שאליו היא רוצה ללכת, אך הרגע שבו הבינה שכרגע זה מה שעושה לה טוב וזה תחום שהיא טובה בו היה הרגע שבו המחקר שלה ושל ד"ר דנה וימן -זקס התקבל לכנס באיטליה: "זה היה כזה אוקיי, אני טסה להציג את המחקר שלנו באיטליה. והתאהבתי בזה. בכל העובדה שיש לך רעיון שהוא מתחיל בצורה מאוד רעיונית, ואח"כ אתה משער מה יקרה, עושה ניסוי ובסוף אתה יכול לבוא ולהגיד – חבר'ה, מצאתי! ויש בזה משהו מאוד מספק בלהגיד אני מצאתי. אז אני חושבת שזה כרגע מה שמנחה אותי. הכיף והסיפוק הזה לקדם את המחקר ולהתקדם יחד עם המדע".
ומה העצות שלהן לסטודנטים שנמצאים עכשיו בחוג?
לדעת נעמה הכי חשוב זה לא להתבאס מהתואר והמטלות שנותנים ולקחת את זה בקלות ובכיף: "פשוט להנות מהתקופה הזאת כי התואר הראשון זה חוויה שנעלמת בשנייה אז אם נהנים מזה הכל לדעתי הולך טוב".
הדר חושבת שהדרך הכי טובה להוציא את המיטב מהתואר זה לנצל את כל הכלים שמוצעים בחוג כדי להכין אתכם ליום שאחרי התואר : "קודם כל לנצל את השנים האלה של התואר להבין מה אתם לא רוצים לעשות. התואר בתקשורת במכללת עמק יזרעאל עמוס בהמון דברים טובים וזה מעולה כי זה בדיוק המעבדה המצוינת ללמוד מה אנחנו לא אוהבים לעשות ובמה אנחנו רוצים להתמקד, שזה הרבה אנשים לא מקבלים את הזכות הזאת. וברגע שאתם מבינים מה אתם כן רוצים לעשות תתחילו לראות איך אתם פותחים לעצמכם דלתות. כי מה שלמדתי במהלך התואר שלי זה שזה הזמן לפתוח לעצמכם דלתות, להכיר אנשים, לראות איך אתם מקדמים את עצמכם ולא לשבת במקום ולחכות שהתואר יעבור. החלטת להיות עורך וידאו? מעולה. תתחיל לדבר עם המרצים, תתחיל לדבר עם אנשים שאתה מכיר בתחום, תראה מי יכול לקדם ולהכיר אותך לעוד אנשים שצריכים עורך וידאו. וזה אותו דבר לכל תחום אחר. בתקשורת לא מחפשים עבודה אחרי שמסיימים את התואר. בתקשורת חייבים להתחיל את העבודה בזמן התואר כשהכל טרי, כשהכל חם ולא אחר כך כשאתה יוצא מהתואר וכל המוח שלך דייסה ואז אתה צריך להתחיל את כל התהליך מחדש. כל האנשים הטובים נמצאים אתכם בתואר. זה רק ללכת למצוא אותם, להגיד להם יאללה, בואו תעזרו לי למצוא את העבודה שמתאימה לי".