בפינתנו חשיפה לתעשייה נעזור לכם הסטודנטים לתקשורת להכיר קצת יותר את מגוון העבודות והתפקידים הרלוונטיים בתחום התקשורת, כדי שהיום אחרי התואר יראה קצת פחות מבלבל.
השבוע בדקנו מה זה בעצם אומר להיות דובר? הרבה פעמים נשמע על מסרים שונים שנמסרו דרך דוברים כאשר ארגון, חברה או פוליטיקאים נדרשים לתת תגובה בנוגע לנושא מסוים או משבר שנוצר, אך בגדול, לא כולם יודעים להגיד בדיוק מה עבודתו השוטפת של דובר. כדי לקבל תמונה יותר ברורה נעזרנו בכפיר בזק, בעל תואר שני בתקשורת מאוניברסיטת בן גוריון ועיתונאי בעברו, שימש כדובר עיריית מגדל העמק בעבר וכיום נמצא בתפקיד דובר עיריית עפולה, ודודו בזק, דובר קבוצת מכבי חיפה, גם הוא עיתונאי בעברו- כתב עיתון מעריב לשעבר, ומרצה בקורס לתעמולה פוליטית בחוג למדעי המדינה באקדמית עמק יזרעאל. אז מה זה בעצם להיות דובר? מה העבודה דורשת?
לדברי כפיר עבודת הדוברות כוללת פעולות רבות ומגוונות כמו למשל הודעות לתקשורת, הפצת מידע לציבור, אירועי יח"צ, פרסום, ניו מדיה ורשתות חברתיות, כתיבת נאומים, מתן תגובות, קידום קמפיינים שונים, ניהול משברים ועוד כאשר המטרה הסופית היא "להאיר באור חיובי את העיר עפולה בכלל ואת העשייה של הרשות בפרט".
דודו אף הוסיף שהיום המילה דובר מרגישה פחות רלוונטית לעבודה הנדרשת בשטח ואולי יש צורך לעדכן אותה: "חייבים לעשות סדר בהגדרת התפקיד של דובר, ובשם/ הכינוי עצמו. תיאור התפקיד הנכון הינו, יועץ תקשורת. כיום בודדים הפעמים שקולם של דוברים נשמע, אנו כמעט ולא נשמעים בתקשורת אלא מכינים לראיונות את אנשי "הפרונט", הבעלים, מנכ"לים ובמקרה שלי, מאמן ושחקנים. אנו עסוקים יותר בהכנת תכנית אסטרטגית שנתית, ביצועה, ניהול ופיקוח הניו מדיה של הארגון, צינור הקשר למדיה המסורתית, ניהול משברים ותדמית הארגון. פחות מדברים, יותר מאחורי הקלעים תוך שימוש בכל אלמנט אנושי או טכנולוגי להעברת מסרי הארגון לקהל".
דודו בזק דובר מכבי חיפה. נלקח מתוך: אתר האינטרנט הרשמי של מכבי חיפה
ואיך נראה סדר יום שגרתי של דובר? אתה קם בבוקר , מגיע למשרד ו...?
"דובר או יועץ תקשורת אין לו סדר יום קבוע. העבודה היא סביב השעון 24/7" מסביר דודו. "המשבר, הסיפור יכול לתפוס אותך בכל רגע וזמן נתון. זו המציאות שלנו". לדבריו של דודו אין רגע קט ברכבת ההרים שנקראת עבודת הדובר, שמאפשרת רגעים בודדים של רגיעה או מנוחה : "כדובר מועדון כדורגל יש לנו בעצם 90 דק' שאנחנו נחים בהם ומקווים להנות מהמשחק. בין המשחקים אנו מייצרים תוכן לפלטפורמות הניו מדיה שלנו, מכינים את השחקנים לראיונות, משמשים כצינור למידע, תיקון עובדות, יצירת סיפורים חיוביים לארגון וכמובן טיפול במשברים שמתרחשים חדשות לבקרים ועל בסיס יומי בארגון כה אמוציונלי".
בדומה לדודו גם כפיר טוען שקשה להצביע על סדר יום שגרתי של דובר מכיוון ש-"מדובר בעבודה דינאמית מאוד המושפעת מסדר היום הציבורי והתקשורתי בעיר עפולה ובמדינה בכלל. אם בכל זאת ננסה לתאר סדר יום רגוע של המחלקה אז אפשר לציין בין היתר כתיבת ידיעות לתקשורת המקומית והארצית, הפצת מידע והודעות לציבור, סיורים עם ראש העיר, סגנים וחברי מועצה, עדכון אתר אינטרנט ונכסים דיגיטליים של הרשות, קיום טקסים או אירוח שרים, חברי כנסת, אח"מים או משלחות ועוד".
מה החלק המועדף עליך בעבודתך כדובר?
"למרות שאת תחילת דרכי עשיתי בעיתונות הכתובה והמסורתית יותר, שם אהבתי הגדולה הן כעיתונאי בעבר והן כדובר בהווה, החלק המועדף עליי הוא היצירתיות, החדשנות והקלילות ברשתות החברתיות" מספר כפיר. "במחלקת הדוברות שלנו יש אחראי ניו מדיה אליו 'סיפחנו' עוד שני צוערים צעירים שהביאו רוח צעירה ושיח כייפי ברשתות שמבקש להקליל את 'הארכאיות' הנתפסת בציבור בהקשר של רשות מקומית או עירייה".
בתמונה: כפיר בזק דובר עיריית עפולה
דודו, שכבר הזכיר שטיפול במשברים הינו דבר שכיח בעבודתו מרגיש שההתגברות על האתגרים היא שנותנת לו סיפוק גדול: "החלק המועדף עלי הם החלקים המאתגרים תקשורתית שאני מצליח לפתור ושאתה יודע שגרמת לשחקן, מאמן או לארגון להמשיך על אף רעשי הרקע הם המספקים ביותר. טיפול נכון במשבר, סיפור חיובי שנכתב על הארגון או מי מתוכו ועזרה לשחקן צעיר להתמודד עם המדיה הדי קשוחה הם הסיפוק בעבודה הזו".
מה יכול סטודנט המעוניין לעבוד בתחום לעשות כרגע על מנת להכין את עצמו ליום שאחרי התואר?
"כשלמדתי תקשורת בעמק יזרעאל לפני משהו כמו 20 שנה, חיפשו יותר עיתונאים, מקצוע שלצערי נשחק ודולל בצורה לא אחראית" מספר דודו. "כיום הביקוש הוא לדוברים, אנשי מדיה פנימיים, בכדי להקים ולשכלל בארגונים אמצעי תקשורת לא מתווכחים. כל ארגון רציני מסתייע בשירותי דוברות או יח"צ, במחלקה שלי למשל עובדים כ-4 אנשי תקשורת. הארגונים כיום הם צינור המידע העיקרי לקהל הלקוחות שלהם, האוהדים שלהם, מקבלי השירות, או חברי המועדון ולכן המקצוע הזה יותר מבוקש מעיתונאים".
אך לדעתו רקע עיתונאי זה עדיין דבר שנחוץ לעבודת דוברות מוצלחת:" דובר טוב הוא אחד שחי את רזי המקצוע של עיתונאי, רפורטר, איש המילה הכתובה בעל חשיבה של עיתונאי. לעניות דעתי בשל כניסת והשפעת הניו מדיה, שני העולמות המנוגדים שחיו עד כה במתח בלתי מתפשר, הדובר והעיתונאי התערבבו להם למיקס לא ברור והפכו ליצור כלאיים תקשורתי. כיום הדוברים הם כתבים של אתר הבית ואמצעי הניו מדיה אשר מדווחים וכותבים, ומנגד כמעט כל עיתונאי מחזיק בפרופיל חברתי בטוויטר או פייסבוק בו הוא כותב את דעותיו ומקדם את עצמו ואת הארגון שלו ברשתות".
גם כפיר ציין את החשיבות של הניו מדיה הקיימת היום כחלק בלתי נפרד מעבודת הדובר: "ההמלצה הכי חמה שאני יכול לתת לסטודנטים לתקשורת ובכלל שרוצים לעסוק בתחום הוא להתמקצע בניו מדיה ובעיקר בצילום ועריכת סרטונים. אם בעבר דוברי הרשויות נאלצו להעביר את המסרים רק באמצעות 'מתווכים' כגון עיתונאים וכלי התקשורת, כיום דוברי הרשויות מפתחים נכסים דיגיטליים כגון אתר אינטרנט, עמודים ברשתות החברתיות, קבוצות וואטס-אפ וכו' באמצעותם הם מעבירים את המידע ישירות לציבור ללא צורך במתווכים".
איזה כישורים נדרשים מדובר? למי זה יכול להתאים?
כפיר מאמין שהחיבור לעיתונות ולעיתונאים הינו דבר חשוב מאוד לצד הבנה ולמידה של התחומים שהארגון בו אתה עובד מתעסק בהם: "הדבר הראשון זה אהבה אמיתית למקצוע התקשורת ואהבה לעיתונות, בלי זה לא יעבוד. מעבר לזה, חשוב וטוב שיהיה ידע נרחב בתחומים רבים כדי לדברר בצורה טובה ומקצועית גוף גדול כגון רשות מקומית העוסק בתחומים שונים כמו חינוך, כספים, הנדסה, ספורט ועוד. ולא פחות חשוב-יכולת לטפח מערכות יחסים בינאישיות עם עיתונאים ומקורות בעבודה ומחוצה לה".
חוץ מהרקע העיתונאי דודו גם מציין תכונות אישיות שחשובות לעבודת הדובר: "עיתונאי בנשמה, שחושב בדיוק מה רוצים וצריכים בצד השני של המתרס. סבלנות, עמידה בלחצים, יצירתיות ובעיקר לאהוב את העשייה והתעשייה הזו". האם העולם של הרשתות החברתיות שינה לדעתך את עבודת הדובר? מקלה/מקשה עליה? ואיך מתאימים את עבודת הדובר לעולם הניו-מדיה והאינטרנט?
כפיר: "בהחלט, כפי שאמרתי בעבר הדובר נאלץ להיעזר 'במתווכים' בהפצת המידע שלו והיום אין צורך. אני כדובר משתדל למקסם את החשיפה אם באמצעות תקשורת מסורתית ואם במדיה החדשים שכן כל צרכן בוחר את הפלטפורמה הנכונה עבורו ואני כדובר רוצה שהמסר שלי יגיע לכולם".
"עולם הרשתות שינה באופן רדיקלי את חוקי המשחק. כיום לדובר יש אפשרות להעביר מידע באמצעים לא מתווכחים" מסביר דודו ואף נותן דוגמא ממקרה שקרה בעבר כחלק מעבודתו: "המועדון שלנו היה בסוג של התגוששות עם אתר ספורט מוביל (one) כיום היחסים נהדרים והוגנים. בתקופות כאלו אתה חוטף על ימין ועל שמאל כחלק מהמאבק, הרי לכל דבר ביקום יש את עשירית הכוס הריקה, אין מושלם, והם בדרך כלל מצאו והסיפור נסוב סביב אותה עשירית. אנו החלטנו להשתמש ברשת החברתית שלנו לספר לקהל את הסיפור, ובכל יום שעלתה ידיעה הצגנו את הצד שלנו באופן לא מתווך, זה גרר לחרם צרכנים על האתר, לשינוי חשיבה בקרב הקהל ולבסוף למציאת פתרון לסכסוך. ככל אני חושב שסכסוכים לא מובילים את הארגון המסוקר והמסקר למקום נכון".
"עולם הרשתות שינה באופן רדיקלי את חוקי המשחק". נלקח מתוך: Pexels.com
בנוסף דודו מסביר כי ההזדמנות שניתנת היום לכל אדם להשמיע את הצד שלו בסיפור דרך הרשתות החברתיות משפיעה על תחומים שונים וכמובן על עבודת הדובר: "אנו עדים כיום לראש ממשלה שמלין השכם וערב על יחס התקשורת כלפיו ואופי הסיקור. לנתניהו ברשתות החברתיות מליוני עוקבים. אם בעבר היה ערוץ אחד שמכתיב את סדר היום ושיחות הסלון כעת לביבי יש כח להשיב לא פחות מכלל הערוצים יחד. רק ברשת הטוויטר יש לו כמעט 2 מיליון עוקבים, הטלוויזיה האינטרנטית שלו שמייצרת סרטונים זוכה לצפיות לא פחות מהמהדורה המרכזית בחדשות 12 המובילה. מה אם זה לא מהפכה תקשורתית וכלי מנצח עבור דובר ?".
במהלך תפקידך כדובר הייתה איזו דילמה מקצועית שנקלעת אליה?
כפיר : "יש המון דילמות מקצועיות. סתם לדוגמא, הצעתי סיפור 'בלעדי' לכתב מסוים שוויתר עליו בטענה שבמערכת לא מצאו עניין בסיפור. עברתי למתחרה שלו והוא חטף את הסיפור בשתי ידיים. אחרי שנתתי לו בלעדיות, 'התעורר' הכתב הראשון ואמר שבמערכת התחרטו. למי הייתם נותנים את הסיפור? לראשון? לשני? לשניהם?" (שתזמינו אותי להרצאת אורח אספר מה אני עשיתי..;)
דודו: אני תמיד אומר למנכ"ל, למאמן ולבעל הבית שלי אתם מחליטים, אני אשמיע בכל מקרה וזמן את דעתי האישית והמקצועית ואתם תקבלו את ההחלטה בהתאם וכולנו נפעל לפי אותה החלטה גם אם לא מסכימים לה. לא אחת הגנתי על גורמים בארגון גם שחשבתי שהם לא היו בסדר ומוסרית לא היה לי פשוט להגן עליהם מול המדיה הצמאה למידע ודם, אך שהמועדון מחליט לסוכך, להגן על מי בארגון אנו עושים זאת ללא כחל וסרק גם אם זה נוגד את תפיסת עולמך וערכיך".
איזה טיפים להצלחה היית נותן לסטודנטים שלומדים עכשיו בחוג לתקשורת?
כפיר: "הייתי ממליץ לצרוך כמה שיותר תקשורת, עיתונות מודפסת, טלוויזיה, רדיו, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות ועוד ולנסות לגוון את הדעות, מצד אחד לקרוא את עיתון 'הארץ' ומצד שני לא לוותר על מהדורת חדשות בערוץ 20. ולא לשכוח להיות צרכן ביקורתי, לנסות להבין מי עומד מאחוריי הידיעה ומה האינטרסים הסמויים, ככל שתתאמנו יותר, כך תהפכו לאנשי תקשורת טובים ומבינים יותר".
דודו: " ברור לי שכל אחד ואחת מנווטת את עצמו/ה לנמל מסוים, מי לעיתונות, להגשה ומי לדוברות וליח"צ ולניו מדיה. זה בסדר וזה נכון אבל בכדי להיות מוביל ומצליח אני ממליץ להתמקצע ב-2 העולמות. דובר טוב הוא עיתונאי ועיתונאי טוב חייב לחיות את עולם המדיה המודרני. שילוב של 2 העולמות יחדיו ישיט אתכם למקום שאתם חפצים להגיע אליו. אבל הכי חשוב לא לוותר, לסמן מטרה ולכבוש. כל חיי חלמתי לעבוד במעריב ספורט שלפני 2 עשורים הכתיב פה סדר יום ספורטיבי, חלמתי ועשיתי מעשה. בימים בהם עוד למדתי לתואר הראשון עוד לפני עידן הגוגל והרשתות החברתיות, ביררתי מי הוא העורך ספורט ופשוט שלחתי לו מכתב (לא מייל, כזה עם בול, כתובת ונשיקה לפני שנכנס לתיבה ככה למזל), במכתב הסברתי עד כמה אני רוצה את העבודה וכמה זה חשוב לי וכמה אני מתכוון להשקיע. הנחתי בדואר, המשכתי לחלום עד שהטלפון צלצל ועל הקו היה אותו עורך שהתרשם מהרצון. עבדתי שם עוד כמה שנים ולאחר מלחמה נוראית אחת בצפון החלטתי לעשות פסק זמן שנמשך 14 שנה ואני מאושר ממנו כל רגע. כיום יש לי חברה ליח"צ ואני מרצה במכללה ובעוד מקומות בשאיפה ומטרה להכשיר אנשי תקשורת טובים ובעיקר אתיים, דבר שלצערי פחות ופחות פוגשים. בהצלחה ושנה טובה לכולם".
תודה רבה לכפיר בזק ודודו בזק בסיוע הכנת הכתבה!
*הכותבת הנה סטודנטית לתקשורת בשנה ג' בחוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל*